אמר לי פעם מישהו יום יבוא והחורף יגמר בלי שתשימי לב, אחרי שאמרת כל כך הרבה פעמים שזה נראה כיאילו הוא לא יגמר לעולם וחיכית בלי סוף, האביב הגיע והוציא פרחיו ואיתו התקווה שלך שמה שחשבת שלעולם לא יגיע, הגיע בלי ששמת לב אליו, והוא הלך ממך בדיוק כמו שיום אחד הקיץ נעלם, והחיים נהיו אפורים והסתובבת עם ענן מעלייך והרגשת שהחיים עלייך נסגרים, הדמעות כמו גשם של חורף והלב כמו סופה שלא נגמרת ובכל התקופה אמרת לעולם לא יגיע הקיץ שוב, החורף לא הולך להעלם לעולם, ופתאום קמת בבוקר אחד בדיוק כמו הבוקר שהוא הלך, השמיים התבהרו והפרחים החלו לפרוח, פקחת את ענייך והלב לקח נשימה עם ריח של קיץ,הלא יאמן קרה החורף הלך ונעלם כלא היה ועינייך התבהרו בדיוק כמו השמיים,החיוך שלך הפך לשמש זורחת גדולה ופתאום התקווה חזרה, זוכרת שאמרת לעצמך לעולם לא אפסיק לאהוב אותו ,לעולם לא אצליח להמשיך הלאה, תזכרי שחשבת שהקיץ לעולם לא יגיע והוא בא ברגע שהכי לא ציפית לו ובדיוק כך שכחת ממנו,מההוא שחשבת שלעולם לא יעזוב לך את חדריי הלב שוב, אז חזרת לחיים שהיו לך לפניו ועכשיו את הרבה יותר טובה אחריו, הקיץ שלי הגיע למרות שחשבתי שלעולם לא ישוב , ברגע הכי לא צפוי, ועכשיו? הלב שלי נקי שוב, לפריחה חדשה,לאהבה מלבלבת, לזריחה של אושר ולריח של חום ואהבה, הוא לעולם לא יגיע חשבת , אבל הוא בא בדיוק בזמן.

ואולי הירח זורח כל לילה רק כדי להזכיר לנו שגם בזמנים קשים יש סיכוי שמשהו יפה יקרה